חרדה חברתית בבני נוער

חשוב לזכור שכמעט כל אחד סובל מחרדה חברתית ברמה זו או אחרת. אך היכן נגמרת הביישנות ומתחילה חרדה חברתית? הנקודה המדויקת אינה תמיד ברורה. קו מנחה יכול להיות: כאשר עוצמת החרדה החברתית גבוהה מספיק כדי לפגוע בחיי היומיום. קשה מאוד להעריך את רמת ההפרעה לחיי היומיום היות ומרבית הסובלים מחרדה חברתית אירגנו את חייהם בצורה כמעט בלתי מודעת כך שרמת האינטראקציה החברתית שלהם תהיה מינימלית.ישנם שלושה סוגים של חרדה חברתית:

חרדה חברתית ספציפית (Performance (or non-generalized) social anxiety disorder) משפיעה רק בזמן הופעה לפני אנשים: לדוגמה הימנעות מדיבור בפני קהל.חרדה חברתית כללית (Generalized social anxiety disorder) – משפיעה על אדם במגוון סיטואציות חברתיות, מהשתתפות במסיבה ועד לשיחה עם המנהל בעבודה. חרדה חברתית כללית היא הנפוצה מבין סוגי החרדה החברתית.

אישיות הימנעותית (Avoidant personality) נחשבת על ידי המומחים לצורה הקשה ביותר של חרדה חברתית. בדרך כלל מתחילה בגיל מוקדם והיא נפוצה יותר בבנים מאשר בנות. משום שהיא גורמת לפגיעה קשה בתפקוד החברתי, לאנשים אלו אין כמעט חברים ולעתים נדירות יתחתנו. למרבה המזל הם מגיבים לתרופות וטיפול התנהגותי כמו אנשים הסובלים מחרדה חברתית מוכללת.

בדרך כלל חרדה חברתית נגרמת על ידי צירוף של גורמים גנטיים, תרבותיים וניסיון חיים חברתית שלילי. לפעמים יכול להיות גם אירוע טראומטי מביך במיוחד בילדות שיתרום להופעת החרדה. המחקרים מראים שאכן לתופעה רקע גנטי מסוים וילדים להורים חרדים עשויים לפתח חרדה חברתית בעצמם. ילדים שנדחו יתר על המידה על ידי הוריהם כמו גם ילדים שפונקו יתר על המידה, יש להם סיכוי רב יותר לפתח חרדה חברתית. ילדים שנדחו חברתית או שעברו הצקות על ידי בני גילם יכולים כתוצאה לפתח חרדה חברתית. חשוב לציין שלתופעה גם רקע תרבותי, ככל שהחברה פחות סובלנית לקווי אופי מופנמים ןמעודדת יותר מוחצנות הסיכוי לפתח חרדה חברתית גדול יותר.

 

גנטיקה

ילדים להורים עם מגוון הפרעות ובכללן חרדה חברתית, חרדה ודיכאון נמצאים בסיכון רב יותר באופן משמעותי לפתח חרדה חברתית בעצמם. כילדים הם עשויים להיראות סימנים של עכבות התנהגותיות : נטייה להגיב שלילית למצבים ופעילויות חדשים. ילדים עם עכבות התנהגותיות, סיכוי רב יותר שנולדו להורים עם חרדה חברתית. 20%-25% מהילדים עם עכבות יפתחו חרדה חברתית בגיל ההתבגרות. מחקרים מראים כי ביישנות ועכבות נקבעות גנטית, במידה רבה יותר מכל תכונה אישיותית אחרת.

 

חינוך וניסיון חיים חברתי שלילי

אם לילד הורים מגנים יתר על המידה, יש לו סיכוי רב יותר לפתח חרדה חברתית. יחד עם זאת, גם אם ילד נדחה על ידי הוריו סיכוייו לפתח חרדה חברתית גדלים. ילדים להורים אלכוהוליסטים, ילדים להורים מתעללים (רגשית או פיסית) ילדים להורים חרדים, וילדים שננטשו נמצאים בסיכון לחרדה חברתית.

 

טראומה

אירועים מביכים במיוחד שאירעו לילד בסיטואציות חברתיות יכולים לתרום להתפתחות חרדה חברתית, למרות שנטייה לחרדה ברמה מסוימת חייבת להתקיים כדי שהאירוע המביך אכן יוביל להתפתחות חרדה חברתית. חשוב לציין בהקשר זה שגיל ההתבגרות מזמן לכולנו אירועים שבהחלט יכולים לבלבל, להביך ואף להשפיל כל מתבגר. זהו גיל שבו המתבגר חווה שינויים רבים – פיזיים,הורמונליים, ורגשיים. בשל כך, אירועים רבים שהמתבגרים חווים בגיל זה יכולים בקלות להיתפס כטראומתיים עבורם. על כן חשוב בשלב מוקדם להציע למתבגר דפוסי מחשבה מציאותיים  ונכונים יותר ולהצביע על דפוסי חשיבה מעוותים שעלולים להזיק לו בהמשך.