"חיוך גם אם הוא מזויף יגרום לכם לחוש שמחים" – זוהי טענה הנשמעת לא פעם בחוגי המדע הפופולרי. הטענה הזאת מסתמכת על ניסוי פסיכולוגי שבוצע בשנות השמונים של המאה העשרים וקשור לרעיון הכללי שהגוף שלנו מלמד אותנו מה אנחנו מרגישים. הפיזיות קודמת למחשבה ומשפיעה עליה.
בניסוי המדובר התבקשו סטודנטים לעוות את פניהם לחיוך מצד אחד ולמבט קודר מצד שני. לאחר מכן התבקשו להעריך את מידת השעשוע שחשו מסדרה של קריקטורות שהוצגו לפניהם. החוקרים לא השתמשו במילה חיוך אלא ביקשו מהנבדקים להחזיק עיפרון בעזרת השיניים (חיוך) או בעזרת השפתיים (קודר). הקבוצה המחייכת חשה מידת שעשוע גדולה יותר מהקריקטורות.
הניסוי היה מהפכני וצוטט אינספור פעמים לאחר מכן. הוא הבסיס להמלצה הנשמעת בחוגי הניו אייג' לחייך. חייכו והחיים יאירו לכם. החיוך יכול לשנות את הצורה בה אתם מרגישים. סעו במכונית וחייכו לעצמכם. תרגול חיוך במשך 10 דקות ביום יביא לשינוי פוזיטיבי בצורה בה אתם מרגישים…
לרוע המזל מספר שנים לאחר מכן ניסוי שני שניסה לשחזר את התוצאות עם מספר נבדקים גדול יותר הראה שההבדלים בתוצאות בין קבוצת העגומים לקבוצת המחייכים הצטמצמו לכדי טעות סטטיסטית.
האם לפנינו מחקר נוסף מתחום מדעי החברה שנתקל בחומת השחזור? האם האינטואיציה שלנו שגוייה? האם הרעיון הקוסם הזה שחיוך יכול לשנות את הדרך בה אנו מרגישים אינו נכון? או שאולי משהו בדרך שבה שוחזר הניסוי גרמה לעיוות בתוצאות?
בבדיקה נוספת נמצא שהיו מספר הבדלים בצורה שבה בוצעו שני הניסויים. אחד ההבדלים היה שהניסוי השני בוצע מול מצלמת וידאו. הועלתה הטענה שההבדלים בתוצאות קשורים למצלמה.
בניסוי שלישי שבוצע באוניברסיטה העברית נבדקה הטענה והניסוי המקורי שוחזר שוב בפעם השלישית: פעם ללא מצלמות ופעם עם מצלמות. ההבדל באפקט היה משמעותי: בקבוצה שלא צולמה אפקט החיוך חזר ובקבוצה המצולמת האפקט נעלם.
ההסבר שהציעו המדענים לתופעה הוא שמצלמות הווידאו גרמו לנבדקים לאמץ זווית ראייה חיצונית על עצמם דבר ששינה את הצורה בה הם מעבדים מידע גופני פנימי על תחושתם. התחושה שמישהו מסתכל עליהם הפריעה ובלמה את המנגנון בו חיוך גורם לנו לחוש הנאה.
זוהי דוגמה לדרך שבה מודעות עצמית פוגעת ביכולת שלנו להימצא בקשר ישיר עם עצמנו ועם התחושות שלנו ואולי ביכולת שלנו ליהנות מסיטואציות חברתיות. בסיטואציות מעוררות חרדה חברתית כמו בניסוי עם מצלמת הווידאו אנחנו מאמצים לעצמנו זווית ראייה חיצונית והדבר הזה פוגם ביכולת שלנו לחוש וליהנות מהסיטואציה.
מקורות:
https://digest.bps.org.uk/2018/08/15/a-re-replication-of-a-psychological-classic-provides-a-cautionary-tale-about-overhyped-science/
