הערכה עצמית הינה המונח המקצועי שמתאר את תחושות האדם כלפי עצמו, מה הוא חושב על עצמו ואיך הוא חושב שאחרים תופסים אותו.
ההערכה עצמית באה לידי ביטוי במחשבה, ברגשות ובהתנהגות:
- כיצד האדם תופס את עצמו- האם הוא מעריך את תכונותיו ויכולותיו ואלו מחשבות מתעוררות בו כשהוא חושב על עצמו.
- רגשות האדם כלפי עצמו – כיצד מרגיש האדם כלפי עצמו? שמחה וגאווה או בושה ותסכול?
- התנהגות – האם האדם מנסה אתגרים חדשים, רוצה וחותר לממש את עצמו או שהוא נרתע מסיטואציות חברתיות, מסתגר וחושש מהתנסויות חדשות
מהי הערכה עצמית שלילית?
הערכה עצמית שלילית היא התייחסות שלילית של אדם כלפי עצמו והרגשה תמידית שגם האחרים רואים בו את התכונות השליליות שהוא רואה בעצמו. הערכה עצמית נמוכה באה לידי ביטוי בתחושות של שנאה עצמית, פרפקציוניזם, דימוי גוף שלילי, ייאוש, תחושת חוסר ערך, תסכול, מרירות, נטייה לדיכאון ועצבות, חרדה חברתית, ביטחון עצמי נמוך ורגישות יתר. כמו כן אצל אנשים עם הערכה עצמית נמוכה קיימת נטייה לרצות את האחרים, כדי לקבל מהם אישור הערכה ואהבה.
חוסר הערכה עצמית הינו קשה לשינוי כיוון שהאדם הסובל מכך פיתח על עצמו דעות שהשתרשו בתודעתו והוא רואה בהם עובדה מוגמרת ומרגיש אותן בכל רמ"ח איבריו בין אם הן נכונות ובין אם לא. גם אם יש בסיס למחשבות של האדם הסובל מהערכה עצמית ירודה הוא נוטה להגזים בעיסוק בהם ובכך הוא פוגע בסיכוייו להשתפר ולשגשג.
ממה נובעת הערכה עצמית שלילית?
הערכה עצמית שלילית נובעת מכך שאנחנו מרגישים לא מוצלחים דווקא בתכונות החשובות לנו. הסובלים מדימוי עצמי נמוך ומהחרדה החברתית הנלווית אליו מייחסים חשיבות עצומה להצלחה בשדה החברתי ויכולים להמעיט בחשיבותם של פרמטרים שונים כמו אינטליגנציה או יופי חיצוני. אנשים עם חרדה חברתית אומרים על עצמם שהם לא זורמים, משעממים או כבדים, שהם נראים חסרי ביטחון ומודדים את עצמם על פי קנה המידה הזה יותר מאשר כל דבר אחר.
ביקורת עצמית היא דבר חשוב אבל עודף ביקורת עצמית אינה טובה ומביאה להערכה עצמית נמוכה. לעתים קרובות האדם בעל ההערכה עצמית הנמוכה נוטה להיות גם בעל ביטחון עצמי נמוך , "לרדת על עצמו" ולצפות שבכל סיטואציה הוא יפעל כראוי או יגיד את הדברים הכי נכונים. אף אחד לא מושלם וכולנו עושים טעויות ואף מדברים שטויות לפעמים. הפרפקציוניזם הזה והציפייה להתנהגות מושלמת לא תורמות להערכה העצמית של האדם.
מהי מטרת הקבוצות של מים שקטים?
בקבוצות של מים שקטים אנחנו רוצים להסתכל על הערכה עצמית שלילית בקונטקסט החברתי ולעזור למשתתפי הקבוצות הסובלים מהערכה עצמית נמוכה להתגבר על החרדה החברתית המתלווה לעתים קרובות להערכה עצמית שלילית.
מי שסובל מהערכה עצמית חברתית שלילית ייטה להימנע מסיטואציות חברתיות משום שהוא מנסה למנוע כישלון. בכך הוא יקבע את מצבו כיוון שיכולות חברתיות דורשות אימון מתמיד שמגיע מחוויית סיטואציות חברתיות. ההימנעות מסיטואציות חברותיות מנציחה את המצב משום שאינה מאפשרת לנו לבחון מחדש את האמונה שלנו לגבי חוסר היכולת שלנו להתמודד סיטואציות חברתיות. לפעמים האמונה הזו מבוססת על חוויות שליליות מהעבר שכבר אינן נכונות.
כיצד מתגברים על הערכה עצמית שלילית "חברתית" בקבוצות של מים שקטים?
בקבוצות של מים שקטים מתגברים על החרדה החברתית באמצעות מספר דרכים.
שיתוף וקבלת משוב – בקבוצות של מים שקטים האדם לומד לדבר על תחושותיו ואמונותיו לגבי עצמו מול אנשים אוהדים שגם נותנים לו פידבקים. פריקת המטען השלילי של ההדחקה יוצרת אצל המשתתף הקלה עצומה ותחושה של שחרור.
באמצעות החשיפה החברים בקבוצה הופכים להיות חברותיים יותר וסגורים פחות. אנשים שהגיעו לקבוצה סגורים וחסרי מיומנויות חברתיות בשל חוסר בהערכה עצמית והימנעות מצליחים להתקרב אחד לשני. הם לומדים זה על זה באמצעות פידבק וחשיפה עצמית. הם לומדים איך אפשר להעביר ביקורת בונה על האחר ואיך להביע כלפיו חיבה. בנוסף הם לומדים להביע רגשות – דבר שנמנעו ממנו קודם. החשיפה מגיעה בהדרגה לאחר שהמשתתף מתקרב לקבוצה ומרגיש בה כמו בבית. התרגול מביא לכך שגם מחוץ לקבוצה האדם שנמנע קודם מסיטואציות חברתיות הופך להיות בהם נוכח ומעניין יותר.
אימפרוביזציה ותאטרון פלייבק טיפולי – יעד נוסף לשינוי הוא הפחתה בביקורת העצמית ושיפור ההערכה העצמית. מחקרים מראים שהפחתה בביקורת עצמית משפרת דימוי עצמי. במים שקטים הדבר נעשה באמצעות אימפרוביזציה ותיאטרון פלייבק טיפולי.
האימפרוביזציה הינה כלי לקבלה עצמית והפחתה בביקורת העצמית. המשחק הזה לא פשוט כי במהלך האימפרוביזציה אנשים נכשלים לעתים אך הוא רואה שלא רק הוא נכשל ואף אחד איננו מושלם. בכך הוא לומד לקבל את עצמו ולראות שלא כל טעות חברתית היא אסון – כולנו בני אדם. וחוסר מושלמות אינו אמור לגרום לנו להערכה עצמית נמוכה. ההתנסויות בתרגילי אימפרוביזציה וחקירת המחשבות שמלוות את ההתנסויות האלו על ידי המשתתפים חושפות עבור חלק משמעותי מהמשתתפים עד כמה הביקורת העצמית מנהלת את מצבם הרגשי – תרגילי האימפרוביזציה מלמדים אותנו לוותר על שיפוט על מנת שנוכל להתמסר לרגע. הלמידה הזו אינה מידית וגם לא אינטלקטואלית אלא תחושה שמשתרשת עם התרגול.
המשתתפים לומדים לשלוט ולפתח ביטחון עצמי בסיטואציות חברתיות על ידי תרגול ופיתוח של מיומנויות תקשורת. אנו עובדים על כך באופן קבוע ומתרגלים זאת באופן מתמיד. כך מגיעה המומחיות ואדם שסבל מסיטואציות חברתיות מחשש שידחו אותו מגיע אליהן עם ביטחון ואף נהנה מהן.
בתאטרון הפלייבק הטיפולי במים שקטים לומדים אימון באמפתיה – תכונה שיש לה חשיבות ראשונה במעלה בפיתוח מיומנויות בין אישיות. המשתתפים מאזינים באמפתיה לסיפור מהחיים של אחד המשתתפים, קולטים את הסיפור והרגש המובע בו ולאחר מכן עושים הצגה תיאטרלית של הסיטואציה. בכך הם מפתחים את האמפתיה שלהם. כשהם משחקים את הסיפור הם מתחברים יותר לרגש של המשתתף שסיפר את סיפורו ובכך משפרים את האמפתיה שלהם לזולת
באמצעות האימפרוביזציה והתיאטרון חברי הקבוצה לומדים להתגבר על החרדה החברתית , להיפתח ואף להשתטות מול הקהל , ולתרגל ספונטניות במקום תכנון מראש.
תיאטרון פלייבק טיפולי מביא לחשיפה עצמית באמצעות אימפרוביזציה ולמודעות לרגשות הזולת – זהו תהליך של שיתוף וקבלה ולימוד אמפתיה. אנשים שסיטואציות חברתיות גרמו להם לפחד ובהלה לומדים ליהנות מהן. בקבוצות כל משתתף בוחן את אמונותיו לגבי עצמו ולומד דרך ניסיון שלעתים האמונות שלו היו מוגזמות או לא מבוססות. אנו לומדים להיחשף בפני הקבוצה ורואים שהדבר ממנו פחדנו יותר מכל אינו כה נורא ואף מזכך.
במים שקטים לומדים להתגבר על חרדה חברתית ועל פיתוח ספונטניות בסיטואציות חברתיות. המפתח להתמודדות עם חרדה עצמית היא לשנות את התפיסות שלנו על עצמנו ועל העולם. בקבוצות המשתתפים נחשפים לסיטואציות מעוררות מתח ולומדים על דפוסי המחשבות, הרגשות וההתנהגויות שמתעוררים בהם בשל הסיטואציות המלחיצות, להיות מודעים אליהם ולשנותם.
לקריאה נוספת:
להתגבר על הערכה עצמית נמוכה – תכנית עזרה עצמית לשיפור הערכה עצמית
