חרדה חברתית היא תופעה שהיא בו זמנית מרתקת וגם מתסכלת. אם אתם סובלים מחרדה חברתית ייתכן שאתם תוהים – מה גורם לחרדה חברתית. למה דווקא אני?
הכרת הגורמים לחרדה חברתית יכולה לעזור לכם לבחור את הטיפול המתאים עבורכם.
ניתן לזהות מספר קטגוריות של גורמים לחרדה חברתית
- אירועים שקרו בעבר – סגנון הורות, טראומה וכדומה
- אמונות שליליות ודפוסי התנהגות שליליים
- טמפרמנט אישיותי זהיר ונסוג ודפוס התקשרות לא בטוח
- גורמים גנטיים – הסבירות לחרדה חברתית גדולה יותר אם יש קרובי משפחה עם חרדה חברתית.
- גורמים נוירולוגיים – פעילות יתר של איזורים במוח הקשורים לחרדה
- השפעת הטכנולוגיה – פחות פגישות פנים אל פנים
- טריגרים ואירועים – סיטואציות ואירועים שונים עלולים לגרום לאנשים לחוש חרדים חברתית
כל גורם עלול להשפיע גם על הגורמים האחרים. סביבה רעילה והתנסויות חברתיות שליליות עלולות לגרום לאנשים לפתח אמונות שליליות ודפוסי התנהגות שליליים. אמונות וצורות התנהגות שליליות יכולות לגרום ולשמר חרדה חברתית. אפקטים קוגניטיביים עלולים להשפיע על מבנה ותפקוד המוח.
גנטיקה, טמפרמנט ודפוסי התקשרות גורמים משפיעים על הדרך שבה אנחנו חושבים ועל הדברים בהם אנחנו מאמינים.
הגורמים השונים לחרדה חברתית לא קיימים בנפרד אלא סבך של גורמים הגדלים ומשפיעים אחד על השני.
התנסויות שליליות וסביבות חברתיות רעילות שיכולות לגרום לחרדה חברתית
מחקרים רבים ועדויות מומחים מצביעים על כך שאנשים עלולים לפתח חרדה חברתית כתוצאה מאירועים טראומטיים וסביבה שמעודדת חרדה. אנשים אלו בדרך כלל מפתחים חרדה חברתית בילדות או כמתבגרים.
להלן מספר דוגמאות של התנסויות שליליות וסביבות רעילות שעלולות לגרום לאנשים לפתח חרדה חברתית:
- בידוד חברתי
- סגנון הורות מגונן, שולט, מגביל וחרד
- חשיפה לבריונות
- התעללות מינית, רגשית, פיזית או מילולית
- הורים שלא מתקפים חששות או רגשות הקשורים לחרדה חברתית – הורים שמבטלים רגשות כאלה כאילו שאינם קיימים או שהם מגוחכים
- התמכרות לסמים
- שימוש מוגזם בטכנולוגיה עד כדי הפחתה בקשרים בין אישיים פנים אל פנים
- קונפליקטים משפחתיים טראומטיים כגון אלימות או גירושין
- חוסר קבלה על ידי הסביבה או אפליה על בסיס זהות כולל אוריינטציה מינית, גזע או דת
- בעיות נפשיות
- מעברים תכופים ממקום למקום בילדות
דוגמה לדרך בה סביבה עלולה לגרום להתפתחות חרדה חברתית: הוריו של טום אסרו עליו לשחק כדורגל משום שחששו שייפגע. טום קיבל והפנים את גישת הוריו ועל מנת להגן על עצמו נמנע מסיטואציות חברתיות ובהמשך פיתח חרדה חברתית.
הורים עלולים לנטוע חרדה חברתית בילדיהם על ידי כל שהם מלמדים אותם לזהות הזדמנויות כסיכונים במקום אתגרים. אם הורים לא מסבירים לילדיהם מה הם יכולים להרוויח מסיטואציות חברתיות הילדים יבינו שסיטואציות חברתיות הם מקור לחרדה. במילותיו של הסופר רוברט היינליין: "Do not handicap your children by making their life easy" – אל תחלישו את לידיכם בניסיון להקל על חייהם.
דפוס חשיבה בעייתי נוסף שילדים עלולים להפנים מהוריהם הוא פרשנות של התנהגויות רב משמעויות בצורה חרדתית. מבט חסר משמעות, נימת קול, או תנועה בהקשר חברתי עלולה לגרום לאנשים חרדים לפרשנות שלילית.
אמונות שליליות והתנהגויות לא מסתגלות שעלולות לגרום לחרדה חברתית
אנשים לפעמים מפתחים חרדה חברתית מתוך כך שהם מפתחים מחשבות שליליות והתנהגויות לא מסתגלות שתפקידן המקורי היה להגן עליהם מפני מה שהם מזהים כאיום אבל כעת דפוסי החשיבה האלו עצמם וההתנהגויות המלוות אותם גורמות לחרדה.
אנשים הסובלים מחרדה חברתית נוטים לחשוב חלק מהמחשבות הבאות בהקשר של אירועים חברתיים – מחשבות שאצל אנשים עם חרדה חברתית הן מוגזמות ביחד למציאות האובייקטיבית.
- אני אעשה משהו מביך
- אני לא ארגיש שייך
- אנשים לא אוהבים/מחבבים אותי
- אנשים ישנאו אותי
- אני אתעלף
- אני לא אדע מה להגיד
- אנשים יראו שאני לחוץ
- אין לי מה להציע
- אף אחד לא ירצה להיות חבר שלי
- אני אגיד משהו טיפשי
- משהו לא בסדר איתי
לפעמים קרובות המחשבות האלה קשורות להערכה עצמית. אם אנחנו חושבים שאנחנו לא שווים יותר מידי, קל להאמין שאין לנו מה להציע. זה לא רק פחד מביקורת. אנחנו עלולים להרגיש כאילו שאנחנו לא ראויים לפירותיה של אינטראקציה חברתית חיובית.
על מנת להפחית את הסכנות הטמונות סביב החששות האלה, אנשים עם חרדה חברתית נוטים להימנע ממפגשים חברתייים. שיטה זו אכן מפחיתה את החרדה והסימפטומים אבל המחיר הוא חיים מוגבלים למדי. כמו כן הדבר מקשה להתמודד עם מפגשים חברתיים כאשר הם כן קורים.
הקדם תרופה למכה: הלקה את עצמך לפני שאחרים יעשו את זה
קשרי הגומלין בין חוויות, אמונות והתנהגות משמרים חרדה חברתית: אבא של רון היה נוהג להכות אותו כל יום כשחזר מבית הספר. על מנת להתכונן לכך רון היה מדמיין לעצמו לפרטי פרטים מה יקרה כשיכנס הביתה. הדבר נתן לו תחושה של שליטה. בעקבות הרגל זה התפתח אצלו חשש לעזוב את הבית. הוא התקשה לראות סיטואציות חברתיות כדבר אחר מלבד הזדמנות לאנשים אחרים להכאיב לו.
לאנשים רבים עם חרדה חברתית סגנון חשיבה דומה. על ידי כך שהם פוגעים בעצמם הם מביאים את עצמם למקום בו אינם יכולים להגיש יותר גרוע. כך הם מונעים מאנשים אחרים לפגוע בהם. זו דרך לחוש שליטה. אבל זה גורם לכאב ופוגע בחיים החברתיים שלהם.
טמפרמנט התנהגותי נסוג ודפוסי התקשרות חסרי ביטחון
אנשים רבים נולדים עם טמפרמנט התנהגותי נסוג: הנטייה לחוות מצוקה ולהימנע ממצבים, אנשים וסביבות לא מוכרים. אפשר לזהות סוג כזה של טמפרמנט כבר בינקות. זהו גורם סיכון נוסף להתפתחות חרדה חברתית.
בדומה לטמפרמנט נסוג ישנו גם הנושא של דפוסי התקשרות חסרי ביטחון בילדים. ישנם שני סוגים של סוג דפוסי התקשרות חסרי ביטחון:
- דפוס התקשרות חרדתי-אמביוולנטי: חרדה מפני חקירה של הסביבה ויצירת קשר עם זרים גם בנוכחות המטפל העיקרי (בדרך כלל האם).
- דפוס התקשרות חרדתי-המנעותי: הימנעות מחקירה של הסביבה ללא תלות בנוכחות המטפל העיקרי, אדישות או הבעת טווח רגשות מצומצם כלפי המטפל העיקרי כמו גם כלפי זרים.
ילדים עם דפוסי התקשרות חסרי ביטחון נמצאים בסיכון גבוה יותר להתפתחות של חרדה חברתית בבגרותם.
ילדים כאלו לומדים להימנע ממצבים מלחיצים ולא מוכרים. הכחדת הפחד באמצעות הימנעות מחזקת התנהגות נמנעת גם בשלבים מאוחרים יותר בחיים כתגובת הגנה.
כדאי לציין שטמפרמנט (מזג) ודפוסי התקשרות מושפעים גם מהסביבה וגם מהגנטיקה.
גורמים גנטיים המשפיעים על התפתחות חרדה חברתית
לא נמצא גן אחד ספציפי לחרדה חברתית. יחד עם זאת ככל הנראה קיים אלמנט תורשתי. ניסיונות בתאומים הראו שקיים בסיס תורשתי לחרדה חברתית. אם הוריך סובלים מחרדה חברתית הסבירות שגם אתה תסבול מחרדה חברתית גדול יותר. הדבר הזה נכון גם בהתעלמות מגורמים סביבתיים.
לא הצליחו למפות גנים ספציפים הקשורים לחרדה חברתית. ונראה שמדובר בסיכון להתפתחות חרדה חברתית בהקשר לתכונות כמו מוחצנות (קשר הפוך) ונוירוטיות.
גורמים נוירולוגים התורמים להתפתחות חרדה חברתית
אנשים עם חרדה חברתית מציגים פעילות יתר באזורים שונים במוח וחוסר איזון של נוירוטרנסמיטורים מסוימים:
- פעילות יתר של האמיגדלה ואזורים לימבים של המוח הקשורים לעיבוד של חרדה.
- רמות עיבוד הרגשי גבוהות.
- פעילות יתר של הקורטקס הפריפרונטלי.
- מחסור בנוירוטרנמיטורים כמו: סרוטונין דופמין, אוקסיטוצין וגלוטמט.
גורמים טכנולוגיים התורמים להתפתחות חרדה חברתית
אנחנו חיים בעידן שבו אין צורך לבלות זמן רב מידי באינטראקציה פנים אל פנים. המדיה החברתית ושורה של אפליקציות מאפשרת לנו לתקשר בלי שניאלץ להיפגש פיזית.
אנחנו מבלים יותר ויותר שעות ערות מול מסכים ופחות ופחות עם אנשים אחרים..
ראיות קליניות מצטברות מראות קשר בין תקשורת און ליין לבין חרדה חברתית. ככל שצעירים עושים שימוש רב יותר בתקשורת און ליין במקום תקשורת פנים אל פנים הם חוששים יותר מביקורת שלילית וחשופים יותר לחרדה חברתית. מחקרים שונים הראו שצעירים יכולים להרגיש בנוח בתקשורת און ליין אבל חוששים ממפגשים אישיים.
טריגרים ואירועים המעוררים חרדה חברתית
אירועים מסוימים עלולים לגרום לחרדה חברתית ולגרום למחשבות וסימפטומים פיזיולוגיים:
- לעזוב את הבית.
- פגישה עם אחרים, במיוחד זרים או בסיטואציות לא מוכרות.
- אירועים עם הרבה אנשים.
- סיטואציות בהן אתם נמדדים כמו למשל ריאיונות עבודה, דיבור לפני קהל, דייט.
- מבט מבקר, שיפוטיות של אחרים.
חרדה חברתית מול הפרעת חרדה חברתית
הגורמים לחרדה חברתית והפרעת חרדה חברתית הם זהים. הפרעת חרדה חברתית היא קשה יותר ולכן הגורמים המצב כזה ברורים, מובחנים יותר או רב שכבתיים.
דמיינו לעצמכם אישה שגדלה בסביבה פסיכולוגית בריאה ובעלת דפוס התקשרות בטוח. היא ירשה מעט חרדה חברתית מאימה, אבל לא עברה התנסויות טראומטיות שהחמירו את המצב. אדם כזה ככל הנראה לא יפתח הפרעת חרדה חברתית.
חשבו לעומת זאת על אדם בעל דפוס התקשרות חסר ביטחון שסבל בילדותו מהתעללות וביריונות. הוריו שניהם סובלים מחרדה חברתית והם חנכו אותו בדרך שעודדה התפתחות חרדה חברתית. אדם כזה יפתח חרדה חברתית בסבירות גבוהה יותר.
הפרעת חרדה חברתית עלולה לגרום לצער וכאב רב. הפרעת חרדה חברתית מקשה על אדם לחיות חיים נורמליים. לעומת הפרעת חרדה חברתית, חרדה חברתית ניתנת לניהול. כולנו חווים קצל חרדה חברתית כשאנחנו פוגשים אנשים חדשים או כשאנחנו עושים שינויים בחיינו.
מה גורם לחרדה חברתית בילדים לעומת מבוגרים
הגורמים לחרדה חברתית במבוגרים ובילדים הם זהים. התנסויות וסביבה הם גורם משמעותי יותר במבוגרים פשוט משום שהיה להם זמן רב יותר לחוות טראומה וסביבות שליליות. בילדים גורמים כמו גנטיקה ומזג הם בעלי משקל רב יותר.
הבנה של הגורם הספציפי לחרדה חברתית יכולה לעזור לכם למצוא את המענה הטיפולי הנכון
אם תדעו מה הגורם לחרדה חברתית יהיה לכם קל יותר למצוא מענה טיפול להפחתת הסימפטומים. אם הסיבות הן נוירולוגיות סביר להניח שטיפול תרופתי יהיה משמעותי יותר אבל אם בקושי נובע מהתנסויות שליליות, סביבה, אמונות שליליות או התנהגות טיפול פסיכולוגי יהיה פיתרון טוב יותר בטווח הארוך.
