עוד תוצאות

Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors

טיפול בחרדה חברתית באמצעות המחשב

מאמר מאת ליטל לוין (הארץ) מתאר שיטה חדשנית לטיפול בחרדה חברתית באמצעות המחשב: טיפול בחרדה חברתית: דווקא מול מסך המחשב.

ראו את המאמר המקורי: https://www.haaretz.co.il/captain/net/1.1168206

פורסם לראשונה בתאריך 19/3/2011

 

תקציר

ראשית מצאו החוקרים קשר בין חרדה חברתית להטיית קשב: במחקר נתבקשו הנחקרים להביט במסך בו הופיעו שני פרצופים זה לצד זה, של אותו אדם: האחד כועס והשני ניטרלי. הפרצופים הופיעו לחצי שניה ומיד אחר כך הופיעה נקודה אחת במקום בו היה הפרצוף הכועס, ושתי נקודות במקום הפרצוף הניטרלי. הנחקרים התבקשו להחליט אם ראו נקודה אחת או שתיים. אם הקשב של הנחקר היה עם הפרצוף הכועס, הוא ראה נקודה אחת. נחקרים הסובלים מהפרעות חרדה זיהו (הפתעה, הפתעה) נקודה אחת.
משנמצא הקשר בין חרדה להטיית קשר עלה הרעיון להסיט את הטיית הקשר חזרה אל הפרצופים הנייטרלים. לשם כך ערכו ניסוי דומה: הפעם במקום הפרצוף הנייטרלי הופיעה נקודה אך במקום הפרצוף הכועס לא הופיע דבר. בתחילה דיווחו הנחקרים שסבלו מחרדה כי אינם רואים דבר אך אט אט נדדה תשומת הלב שלהם לנקודה ולפרצוף הנייטרלי, בנוסף לאחר תקופה פחתו סימני החרדה בנבדקים.

 

על פי הכתבה "אחוזי ההצלחה היו עצומים. נתונים מ-12 מחקרים שונים הראו ששמונה פגישות טיפוליות, שבהן ישבו המטופלים מול מחשב למשך 15 דקות בלבד, הניבו ריפוי מלא מחרדה חברתית אצל כ-50%-60% מהם – שיעור הצלחה זהה לזה של טיפול תרופתי ו-CBT."

יש לציין כי מנהל המחקר בארץ פרופ' בר חיים זהיר, אינו ממהר להסיק מסקנות לגבי יעילות השיטה ומעדיף לחכות לתוצאות ניסויים נוספים

 

ביקורת

הטיית הקשב שנמצאה הגיונית אך טריוויאלית. לימוד הסטת הקשב בתחומי הניסוי מהפרצוף הכועס לנייטרלי אפשרית והגיונית. היה מעניין לבדוק האם ניתן להשרות חרדה –  כלומר האם על ידי הפניית תשומת הלב לפרצוף הכועס במקום לנייטרלי נוכל לצור אנשים חרדים. מהמתואר בכתבה נראה שנמצאה דרך להפנות את תשומת הלב לפרצופים נייטרלים המופיעים על מסך המחשב. נשאלת השאלה האם לאחר 8 פגישות של רבע שעה עם המחשב הבחור הביישן יהפוך את עורו?

עדכון

27/11/2012
בנוסף לניסוי המתואר למעלה, חלק עיקרי מהניסוי הוא חשיפה ורבלית לסיטואציות חברתיות המסתיימות בצורה חיובית. המטופל מאזין באוזניות למאות סיטואציות חברתיות בתשומת לב. לאחר כל סיטואציה נשאל המטופל על פרט זה או אחר בסיטואציה (על מנת לשמור על ריכוזו והתמקדותו בנאמר). לדוגמה: "במסגרת סמינריון השבועי אתה נותן הרצאה הנמשכת כ 45 דקות. אתה שולט בחומר ומרגיש רגוע. בסיום ההרצאה חבריך לכיתה מציינים את התרשמותם מההרצאה ומוחאים כפיים בהתלהבות. כמה זמן נמשכה ההרצאה? החשיפה החוזרת ונשנית לסיטואציות חיוביות מצליחה תאורטית "לתקן" את ההטייה השלילית של פירושים לסיטואציות חברתיות המאפיינת אנשים הסובלים מחרדה חברתית

ליצירת קשר

ובדיקת התאמה לקבוצה

* למי שפונה עבור אדם אחר, למי שמקבל תמיכה מביטוח לאומי על רקע נפשי ולבעלי לקות תקשורת (ASD) אנא לחצו כאן לעוד אפשרויות >>