אני מרגיש חוסר נוחות, לחץ, חשש מדחייה או מביקורת, ״בלאק אאוט״, פחד מחשיפה, דפיקות לב, הסמקה, הזעה, רעידות בידיים, רצון ״להיעלם״, חוויה שאני במוקד תשומת הלב של אחרים, ועוד.
מחשבות על עצמי
אני לא מעניינת, מה שאגיד יהיה משעמם, אני אצא טיפש, לא אדע מה לענות, אני לא אצליח להיות מותאם, אין לי מה לתרום, אסור לי לפשל, חרדה היא חולשה, הלקאה עצמית על דברים שאמרתי או עשיתי ועוד.
מה אחרים יחשבו?
עיסוק במה חושבים עלי ואיך אני נתפס. התכנסות בתוך המחשבות של עצמי ולא להצליח להשאר מרוכז בשיחה. מחשבה שאחרים בוודאי מבקרים אותי או שופטים אותי, שיכולים לראות את החרדה ואי הנוחות שלי ועוד.
התנהגות נמנעת
הימנעות מלעשות דברים: ליצור קשר עם אחרים, לשאול שאלה בשיעור, להביע דעה, ללכת לראיונות עבודה, ללכת ללימודים שמצריכים לעמוד מול קהל ולהציג ועוד. ״טריקים״: לאחר, לברוח לטלפון הנייד, להימנע מקשר עין ועוד.
ביטוי ביחסים
קושי ביצירת חברויות חדשות, קושי בכניסה למערכות יחסים רומנטיות או בהעמקת הקשר, קושי סביב הקשר של משפחה או חברים של בן/בת הזוג, קושי לזכור שמות, נטייה לדחיינות ועוד.
תופעות לוואי
לפעמים ההמנעות ממצבים חברתיים או מקשר בינאישי יכולה להוביל להרגשה של חוסר ביטחון, כעס ותסכול, בדידות, דכדוך ועוד.
למי זה פחות מתאים?
למי שמקבל תמיכה מביטוח לאומי על רקע נפשי, לבעלי לקות תקשורת (ASD) ומי שפונה עבור אדם אחר אנא לחצו כאן לעוד אפשרויות >>
בנוסף, ההשתתפות בקבוצות חרדה חברתית יכולה להיות חוויה מאתגרת ומציפה קשיים שונים בתוך יחסים בין אישיים ותקשורת. הקבוצות מיועדות לאנשים שעל אף הקושי משולבים במסגרת עבודה ובעלי חיי חברה פעילים, גם אם מצומצמים.
למה לבוא?
להרגיש יותר נוח
בקבוצות חרדה חברתית המטרה המרכזית היא ללמוד להרגיש נוחות וביטחון בסיטואציות חברתיות: בקבוצה, אחד על אחד ואפילו מול קהל. הקבוצה היא מקום לתרגול כל אלו.
לשחרר מחסומים
פיתוח היכולת לייצר קשרים עמוקים ואינטימיים עם הזולת, פיתוח יכולות של תקשורת בין אישית, תמיכה ועזרה הדדית, הנעה קדימה ושחרור מחסומים, וזיהוי ושינוי דפוסי התנהגות ומחשבה.
להעז ולשנות
במהלך השנים ראינו אנשים בקבוצות חרדה חברתית עוברים שינוי, נוטלים על עצמם סיכונים שקודם חששו מהם ומתקדמים. הם עשו זאת דרך תהליך של הבנה עמוקה יותר של עצמם ושל הזולת.
פעם בשבוע אנחנו יושבים במעגל, למשך שעה וחצי ומנהלים שיחה. יש שיחה אחת, כשמישהו מדבר, השאר מקשיבים ומשתלבים באופן טבעי בשיחה. כמו בחיים, אין נושא ידוע מראש ואין סבבים. כל אחד מחליט כמה הוא משתתף.
לוקחים ״סיכונים״
לפי עיקרון ״החשיפה״ ככל שאנחנו נחשפים למה שגורם לנו אי נוחות (חברת אחרים), הנפש ״לומדת״ שאנחנו עדיין קיימים, שהתקרה לא נפלה ואפשר להרגיש בטוחים יותר. לאט לאט ובהכוונת המנחים, נוכל להגיד משפט, ועוד אחד, נוכל לשתף מה אנחנו מרגישים, מה שעובר לנו בראש או יושב לנו על הלב.
מביאים את השינוי החוצה
בקבוצות חרדה חברתית נתחיל להתרגל, לדבר כל שבוע מול אחרים, להרגיש ״עצמנו״ בלי לחשוב יותר מידי. כשנהיה יותר ספונטניים בתגובות ובשיתופים, זה סימן שהחוויה שלנו כבר השתנתה ואנחנו מרגישים יותר ביטחון. את הלמידה הזו נוכל לקחת החוצה, את ״הידיעה״ שאנחנו יכולים – לאינטרקציות היומיומיות שלנו עם אחרים.