אמרנו שבני אדם חשים יותר ביטחון במחיצת אנשים הדומים להם, ולעיתים קרובות הם נוטים לחבב את מי שמסכימים עם דעותיהם ואמונותיהם. אולם אין זאת אומרת שאנשים נמשכים רק לכאלה שהרקע התרבותי והאתני שלהם דומה. למעשה, לעיתים קרובות האתגר, שגמול בצירו, הוא להיות נאהב על ידי מישהו שונה ממך.
אף על פי שבין בעלי השקפות דומות קיימת משיכה, אם אדם פוגש מישהי שמחבבת אותו, הוא רואה בה יחידה ומיוחדת. נעים לחשוב שמישהי נמשכת אליך בשל אישיותך ולא בשל אמונותיך. המשיכה בין כאלה שתופסים את עצמם שונים זה מזה עשויה להתעצם בשל הרגשת הייחודיות, ובעקבות זאת תגבר גם תחושת הביטחון שהם מעניקים זה לזה. זה אינו סותר את הנאמר לעיל — בני אדם נמשכים אל הדומים להם. שונים זה מזה ככל שייראו, אם קיים ביניהם קשר משמעותי אמיץ, סימן שהם בעלי תכונות וערכים דומים.
יש ובני זוג נבדלים זה מזה מבחינה אחת, ודומים מבחינות רבות אחרות. לדוגמה, אדם מסודר עשוי לחוש משיכה לאדם מרושל או ״בלגאניסט״. ממבט ראשון נראה שהם שונים מאוד זה מזה, אך התבוננות מעמיקה תגלה קווי דמיון רבים. ייתכן ששניהם אוהבים ספורט, או שיש ביניהם התאמה אינטלקטואלית. רק משום שנראה שהם כה שונים זה מזה, אין זאת אומרת שהם באמת שונים. לפיכך, במקום להחליט ש״ניגודים נמשכים זה לזה״, מוטב להניח שהמשיכה ההדדית בין בני זוג שונים מתבססת על השלמה הדדית.
אדם מסודר עשוי להשלים את בן זוגו הבלתי מאורגן בכך שיעניק לו את מה שהוא זקוק לו (אירגון). הם דומים זה לזה כמעט בכל, ומשלימים זה את זה בשאר. כלל הוא, שבני זוג הדומים זה לזה מבחינת האינטליגנציה, רמת חיים, צורת ההופעה, הדת והדרך שבה התחנכו, נוטים לחוש משיכה זה לזה. על פי הסטטיסטיקה, אלה הם היחסים המשמעותיים ביותר והמחזיקים מעמד לאורך זמן. לא משנה אם קיימת או לא קיימת ביניהם הסכמה לגבי דעותיהם והשקפותיהם. יש צורך בהשלמה הדדית, והדרכים להשגתה הופכות את מערכת היחסים לרבת אתגר. המרכיב היחיד החיוני ליצירת מערכת יחסים הוא הדמיון בין בני הזוג בהיבטים רבים, ובד בבד — הבדלים מסוימים ביניהם, במידה שתעניק ליחסיהם את השלמות הנדרשת.
חזרנו והדגשנו, שבני אדם נמשכים אל כאלה שגורמים להם להרגיש נוח עם עצמם, כלומר לכאלה שדומים להם. המוסכמה הקובעת שבני אדם נמשכים אל השונים מהם (המנוגדים להם) אינה אלא אשליה. בני אדם נמשכים אל אלה שמשלימים אותם בצורה הטובה ביותר, כלומר הם נמשכים אל הדומים להם, ושונים רק בכך שכבני זוג, יש בהם משהו שאינו מצוי בהם עצמם.
לסיכום יש להדגיש, שבמשיכה אין די. ביחסים לטווח ארוך, גורמים סוציולוגיים עלולים להכביד על היכולת לקיים מערכת יחסים מוצלחת, אלא אם כן שוררת בין בני הזוג הסכמה לגבי חלוקת התפקידים ביניהם. אף כי בני זוג אמורים להשלים זה את זה בתחומים חיוניים רבים, אם הם תופסים באופן שונה את הנורמות של חיי המשפחה — צפויות ביחסיהם (או בחיי נישואיהם) מחלוקות עמוקות. יהיה קשה, לדוגמה, לשמור על חיי הנישואים אם הבעל מצפה מן האשה שתהיה כנועה, בעוד היא שואפת למעמד שווה לשלו. כדי לשמור על הקשר לאורך זמן, חייבים בני הזוג לאמץ ערכים דומים ברמה ברורה.
